אודות
אודות
חברת ערן ודרור יזמות בע"מ
בניצוחם של ערן לוי ודרור אלבז, סוללת את דרכה בתחום התיירות משנת 2004.
חברתנו הנה חברה וותיקה ומנוסה בתחום התיירות והיזמות, בעלת מוניטין רב בתחום.
ביצעה ומבצעת פרויקטים רבים ומגוונים.
כיום נחשבת כאחת החברות הגדולות והמובילות בתחומים אלה באזור הצפון,
בעלת מוניטין נרחב בקרב לקוחות וספקים הפועלים בענף התיירות.
15 שנות ניסיון בענף התיירות לימדו אותנו לחבר בין פוטנציאל להגשמה וביחד להצלחה!
גן לאומי מבצר יחיעם
מבצר מרשים המשלב מבנים מהתקופה הצלבנית והעות'מנית.
כמו גם עמדות לוחמים ממלחמת יום העצמאות.
גן לאומי יחיעם שוכן בגליל המערבי, בחלקו הדרומי של קיבוץ יחיעם.
גן זה הוכרז בשנת 1967 כאתר ארכיאולוגי ואתר מורשת מימי מלחמת העצמאות.
הגן משתרע על פני כ-50 דונם, ממוקם מעל שמורת טבע ונחל יחיעם.
מוקדי עניין
שער המבצר – למבצר נכנסים דרך שער מימיו של ד'אהר אל-עומר (רוב השרידים הנראים כיום במבצר הם מתקופתו). על השער מגן מגדל חזק, חצי-עגול. אבני הסף נלקחו ממבנים של התקופה הביזנטית שהיו במקום. השער נסגר, כנראה, בשתי דלתות עץ מחופות ברצועות ברזל.
המגדל הצלבני – מדרגות עולות לראש המגדל, אחד משניים שהיו במבצר הצלבני. זהו מגדל בעל קירות עבים מאוד, שבזכות חוסנם אפשר היה לבנות מגדל בן שלוש קומות, המתנשא כיום לגובה כ-15 מ'. גרם מדרגות עולה למרפסת תצפית שנמצאת בגגו.
עמדות ההגנה – מבסיס מגדל א' השביל מגיע לחלקו המזרחי של המבצר ועובר בין תעלות הקשר ועמדות ההגנה של קיבוץ יחיעם מתקופת מלחמת העצמאות.
מגדל עגול – בפינה הצפונית-מזרחית של המבצר נמצא מגדל מימיו של ד'אהר אל-עומר. זהו מגדל עגול, שנותר כמעט בשלמותו ובו שמונה חרכי ירי. חרכי הירי מלבניים (ולא מאורכים) כפי שהיה בתקופה הצלבנית, משום שהם נועדו לירי ברובים. רצפת המגדל מכסה על בור מים.
המסגד – מעמדות ההגנה השביל עובר לחדר ששימש מסגד. בקיר הדרומי, כצפוי, נמצאת גומחת המִחראב, המראה את כיוון התפילה למכה. הגומחה בנויה אבני כורכר, בניגוד לאבני המבצר הבנויות גיר.
מרפסת תצפית מערבית ובית המרחץ – גג פתוח ורחב, ששימש בעבר רצפה לחדרים רבים שאינם קיימים עוד. ממרפסת זו נשקפת תצפית מרהיבה. בצדה הדרומי נמצאים שרידי בית מרחץ קטן, ששימש כנראה את מפקד המקום. המים הובאו בכדים מבור המים שבמבצר ונשפכו אל תעלה שהובילה את המים לחדרי המרחץ.
אולם קבלת הפנים – אולם העמודים הגדול, בעל 15 האומנות, נועד לשמש מסד למכלול המבצר שמעליו. יש להניח שבתקופה העות'מנית שימש מחסן. ראשוני קיבוץ יחיעם התגוררו באולם הזה לפני שעברו ליישוב הקבע.
"אולם הפטריות" – באולם זה, שבו גידלו אנשי יחיעם פטריות בשנות ה-50, מקרינים סרט על קורות קיבוץ יחיעם במלחמת העצמאות.
תצפיות נוף
המגדל הצלבני – נקודת תצפית מעולה מזרחה לעבר היישובים יאנוח, כפר ורדים והרי הגליל המערבי.
מרפסת התצפית המערבית – נקודת תצפית מרהיבה לעבר מישור חוף גליל המערבי, מרכס הסולם ונהריה עד עכו והכרמל.
גיאוגרפיה
הגליל המערבי בנוי כעין טבלה שטוחה, המשתפלת מערבה, לכיוון הים. הטבלה מבותרת בהעתקים מקבילים, שכיוונם מזרח-מערב. בהעתקים אלה חרצו הנחלים גיאיות עמוקים, המפרידים בין השלוחות. המסלע ברובו גיר ודולומיט.
מבצר יחיעם שוכן בראש שלוחה (415 מ') המתנשאת מעל גדתו של נחל יחיעם. כקילומטר מצפון למבצר עובר נחל אושרת. העמדה הטופוגרפית של השלוחה הופכת אותה למקום נוח להגנה.
המבצר חלש על הדרך שהוליכה מעכו למבצר נוסף שהתקיים במעיליה, ומכאן המשיכה הדרך לתבנין (טורון) שבלבנון.
היסטוריה וארכיאולוגיה
במורדות הדרומיים-מערביים של הגן הלאומי התגלו מערות קבורה ושרידי כנסייה ופסיפס מהמאה ה-6 לסה"נ.
באתר לא נערכו חפירות ארכיאולוגיות.
עיקר העניין באתר מתחיל בתקופה הצלבנית. מבצר יחיעם, יודין בשמו הצלבני, החל כנראה את דרכו כחווה חקלאית מבוצרת שנבנתה באמצע המאה ה-12 כאחת מההיאחזויות של הצלבנים בגליל המערבי.
האתר היה שייך אז לתחומה של הנחלה הפיאודלית מרג' קולון (Mergelcolon), שהתקיימה באזור בקעת בית הכרם, כיום באדמות הכפר מג'דל כרום.
בראשית המאה ה-13, עם התבססותם בגליל, רכשו אבירי המסדר הטבטוני את המקום מידיה של האצילה סטפני דה מילי, שמשפחתה הייתה בעלת שטחים בגליל המערבי. הטבטונים בנו את המבצר בשנות ה-40 של המאה ה-13, אך בשנת 1265 תקף הסולטן הממלוכי בייבארס את המבצר והחריבו. מאותם ימים שרדו במבצר קמרונות, חומות וחרכי ירי.
על הקמת המבצר בג'דין אין עדויות היסטוריות ולא נמצאה שום תעודה משפטית בארכיון המסדר הטבטוני הקושרת אותו למבצר. בשנת 1283, כשני עשורים לאחר שהממלוכים כבשו את המבצר, מעיד הנזיר הגרמני בורכהארד מהר ציון על ביקור בחורבות המבצר שהוא מייחסם לטבטונים.
הממלוכים וממשיכיהם העות'מנים לא מצאו לנכון להחזיק במקום והוא נותר נטוש במשך כ-500 שנה. במאה ה-18 אזר השליט המקומי מאהד אל-חוסיין אומץ, השתלט על המקום והפך אותו לנחלתו. בשנת 1738 כבש ד'אהר אל-עומר, השליט הבדואי של הגליל, את המבצר מידיו של אל-חוסיין. השרידים העיקריים הנראים כיום במבצר הם מתקופה זו.
בימי "מרד הפלאחים" נגד מוחמד עלי (1834) התבצרו מורדים במבצר ג'דין וספגו מטחי פגזים מתותחיו של בנו, איברהים פשה. המרד דוכא.
מבצר יחיעם רשם פרק חדש במאה ה-20. ב-27 בנובמבר 1946 עלו גרעיני השומר הצעיר למבצר העתיק ונאחזו באולמותיו האפלוליים. לנקודה החדשה הם קראו יחיעם, על שם בנו של יוסף וייץ, שנפל בפעולת פיצוץ הגשרים בנחל כזיב הסמוך. על פי תכנית החלוקה של האו"ם, האזור שמצפון לנחל נעמן, וקיבוץ יחיעם בכלל זה, לא נכללו בתחום המדינה היהודית.
לאחר הכרזת המדינה (14 במאי 1948) תקף את הקיבוץ גדוד הירמוך השני בפיקודו של אדיב שישכלי, שגייס לוחמים ערבים בלבנון וירד לגליל. משימתו הראשונה של הגדוד הייתה כיבוש יחיעם. הקיבוצניקים התבצרו בין חומות המבצר וביחד עם לוחמי החי"ש שבאו לעזרתם התגברו על מצור בן חודשיים כשהם מנהלים קרב לחיים ולמוות, שהפך לאחת הדרמות הגדולות של מלחמת העצמאות.
צומח
גן לאומי יחיעם מוקף חורש ים-תיכוני, המאפיין את המורדות הנמוכים של הגליל המערבי.
העצים השולטים בחורש הם אלון מצוי, חרוב מצוי, ער אציל ולבנה רפואי. בתחום הגן הלאומי נמצאים נציגים מועטים של עצים אלה, עם תוספות של עצי יער ובהם אורן ירושלים, ברוש מצוי ואיקליפטוס.
בקירות המבנים העתיקים נפוץ מאוד שכרון זהוב.
חי
בעבר קיננו בתחומי הגן הלאומי בז מצוי, תנשמת ולילית, אך כיום אין עדויות לכך. בחורבות האתר חיים שני מכרסמים האופייניים לחורש הים תיכוני – יערון גדול ונמנמן עצים. עולם הזוחלים בתחום הגן הלאומי מיוצג על ידי חרדון מצוי, לטאה זריזה, קמטן החורש וזעמן שחור, כולם שוכני החורש שמסביב.