גן לאומי מגדל צדק

ריאה ירוקה חיונית במרכז הארץ

גן לאומי מגדל צדק מהווה ריאה ירוקה חיונית במרכז הארץ.
בגן תמצאו מרחבים של טבע ונוף ותפגשו מורשת בת אלפי שנים.
בראש הגבעה החולשת על "מעבר אפק", ששימש את העוברים בדרך הים הקדומה, נמצאת מצודה עתיקה בה ניתן לבקר. סביב המצודה מסלולי הליכה העוברים בתוך מחצבות משוקמות ולצד כבשני סיד, ומשלבים תצפיות נוף נפלאות.

מוקדי עניין

  • ביקור במצודה מרהיבה מימי הביניים שהפכה לבית אחוזה ערבי בתקופה העות'מאנית. מומלץ להתחיל או לסיים את הביקור בגן הלאומי במצודה. ניתן לבקר בחדרים ובאולמות המצודה ולהשקיף ממנה אל נופי הגן ומסלוליו.


       באתר מגוון מסלולי הליכה המשלבים טבע ומורשת וביניהם:

  • דרך המצודה – מסלול הליכה מונגש המטפס מהכניסה המערבית של הגן אל מצודת מגדל צדק. המסלול מקיף את המצודה וצופה אליה ואל הנופים הנשקפים ממנה.

  • דרך האבן מסלול הליכה המספר את סיפורה של מורשת האבן במגדל צדק. המסלול עובר בתוך מחצבות משוקמות ובין אוסף כבשני הסיד הגדול בישראל. המסלול המעגלי מונגש, ומתאים לכל המשפחה. המסלול הארוך של דרך האבן משלב תצפיות מראש המצוק של המחצבה וביקור בכבשני סיד נוספים, מסלול זה אינו מונגש לכיסאות גלגלים.

  • גבעת הקברים – מסלול הליכה המתאים לכל המשפחה ומשלב תצפיות נאות ופריחה מרהיבה באביב. המסלול עובר לצד קבר השיח' הצופה אל המצודה, מטפס אל ראש הגבעה ממנה נשקפים נופי ראש העין, יישובי השרון והשפלה, ממשיך בין בורות מים ומערות קבורה מימי בית שני וחוזר בחזרה אל הטיילת.

  • סובב מגדל צדק – מסלול אופניים היקפי באורך של כארבעה ק"מ העובר בכל אטרקציות הגן וכולל נופים ותצפיות לכל הכיוונים.

  • שביל בריכות החורף – שביל הליכה קצר ומונגש סביב שלוש בריכות המתמלאות בכל שנה מנגר מי הגשמים ומושכות אליהן מינים שונים של בעלי כנף ובעלי חיים נוספים.

  • טיילת מגדל צדק – טיילת נופית המחברת בין הכניסה המערבית של הגן לשכונות ראש העין החדשות במזרח.

  • אזורי פיקניק

תצפיות נוף

גן לאומי מגדל צדק ממוקם בנקודה הצופה אל המרחבים סביבו ובכל אחד מהמסלולים בגן ניתן למצוא תצפיות יפיפיות לכל הכיוונים. מגדל צדק הוא גן עדן לצלמי נוף המגיעים אל הגן על מנת לצלם את נופיו המוארים באור זריחה או שקיעה מרגשת.

  • מן הקומה השנייה של מצודת מגדל צדק תצפיות לכיוון מזרח אל שמורת הטבע הדום שומרון,  ולכיוון מערב ממנו חדי העין יוכלו להבחין במבצר בינאר באשי (המוכר בשם אנטיפטריס) בגן לאומי תל אפק.

  • מגבעת הקברים נשקפים במערב נופי השפלה ומישור החוף, בצפון – ראש העין והנוף העירוני של השרון, ובמזרח ובדרום – נוף מרחבי הגן הלאומי, הדום השומרון, מחצבות מגדל צדק, נחל שילה ואלעד.

  • בדרך המצודה ניתן לצעוד בשביל הסובב סביב המצודה וצופה אל כל הכיוונים, ביניהם תצפית רחבה דרומה, לעבר ברכות החורף שנוצרו עם שיקום המחצבה ואל המחצבה הפועלת כיום למרגלות הישוב אלעד.

  • בדרך האבן ניתן לצפות ממצוק המחצבה מערבה עד הים ומזרחה אל השומרון.

  • שביל האופניים סובב את הגן כולו וכולל תצפיות מרגשות לכל כיוון.

תעודת זהות

בשנת 1994 הוכרזה המצודה "גן לאומי". בשנת 2005 הורחב שטח הגן ל-1,800 דונם, והוא כלל גם את המחצבות ששימשו עד אז כאתרי פסולת.

הגן כולל ממצאים ארכיאולוגיים רבים ביניהם המצודה, בתי חווה עתיקים, דרכים קדומות, מערכות קבורה, מתקנים חקלאיים, בורות מים עוד. בין הממצאים בגן ניתן למצוא שלל כבשני סיד ומשרפות סיד – זהו המקום הטוב ביותר בארץ להכרות עם התפתחות תעשיית האבן והסיד.

גן לאומי מגדל צדק מהווה מסדרון אקולוגי המחבר בין השטחים הפתוחים שנותרו ממזרח לגן, ביניהם שמורת טבע נחל שילה ושמורת טבע הדום שומרון, אל גן לאומי ירקון.

אחת ממטרות הגן הלאומי היא הגנה על השטחים הפתוחים המתאפיינים במגוון עשיר של חי וצומח מפני תהליכי הפיתוח המואצים המתקיימים סביבם.

מיקום בארץ:

גן לאומי מגדל צדק נמצא מדרום מזרח לעיר ראש העין. ניתן להגיע אל הכניסה אליו מכביש 444 הסמוך למחלף נחשונים בכביש מס' 6.

גיאוגרפיה

גן לאומי מגדל צדק נמצא במפגש בין שלושה אזורים גיאוגרפיים; השומרון, שפלת יהודה ומישור החוף. הוא ממוקם במורדות המערביים של הרי השומרון – אזור גיאוגרפי המכונה "הדום השומרון". גבולו הדרומי של הגן עובר בשמורת טבע נחל שילה שהוא אחד מיובליו של הירקון.

בין הרי השומרון במזרח לביצות הירקון ותל אפק במערב, עברו דרכים קדומות, בהן הדרך הבינלאומית שחיברה בין קהיר בדרום לדמשק בצפון ודרך יפו ירושלים שחיברה בין מערב למזרח. מעבר אפק הקדום עבר בתוואי שבו נמצא כיום כביש 6. בימי קדם היה זה מעבר חשוב ששימש את העוברים ב"דרך הים".

נתיבי תנועה נוספים חיברו בין אזור החוף לאזור ההר ועברו גם לאורך נחל רבה שמצפון לנו ולאורך נחל שילה שמדרום. צירי תנועה חשובים נסללו בימינו על בסיסן של הדרכים הקדומות, והאזור סביבנו מיושב בצפיפות בערי השפלה והחוף.

היסטוריה

מיקומו של גן לאומי מגדל צדק הפך אותו לאתר בעל היסטוריה עשירה, מגוונת ורבת שנים.

בין מגדל צדק ובין תל אפק הסמוך עברו דרכים קדומות, בהן הדרך הבינלאומית המכונה גם "דרך הים". באזור הגן הלאומי נמצאו שרידי יישוב רבים מתקופות שונות, ובהם חוות חקלאיות קדומות שהיו כאן החל מהמאה ה-8 לפסה"נ. בימי בית שני שכן כאן יישוב יהודי ושמו "מגדל אפק". ככל הנראה החריבו הרומאים את היישוב בימי המרד הגדול.

בתקופה הצלבנית הוקם בראש הגבעה מבצר מפואר ושמו "מירבל", שפירושו "פלא היופי". במאה ה-12 נכבש המבצר ונחרב בידי הצבא האיובי בפיקודו של סלאח א-דין.

הכפר מַגְ'דַל יַאבִַּא (או מַגְ'דַל אל-צַּאדק) הוא אחד מהכפרים הגדולים שהתקיימו לאורך קו המגע שבין הדום השומרון ומישור החוף. הכפר נזכר במאה ה-13 בשם מג'דל יאפא. עם היחלשות השלטון העות'מאני במאה ה-18 החל לעלות כוחם של שייח'ים מקומיים. השייח' צאדק אל ג'מאעיני מכפר מג'דל יאבא שיפץ את שרידי המצודה הצלבנית והפך אותה לבית אחוזה.

הכפר המשיך להתפתח בגין יתרונותיו הגיאוגרפיים: הקרבה ליפו ושווקיה, הזדמנויות התעסוקה במחצבות ובמחנות הצבא הבריטי הסמוכים, הקירבה למסילת הברזל והבעלות על האדמות הפוריות שבהן ניטעו פרדסים.

עם התפתחות ההתיישבות היהודית במישור החוף בראשית המאה ה-20, התרבו המחצבות באזור. תעשיית האבן פרחה, ובתקופת השיא פעלו בסביבה כ-35 כבשני סיד ומחצבות אבן.

במהלך שנות העבודה העברית במקום נערכו כמה ניסיונות להקמת "כפר חוצבים" שבו יגורו פועלי המחצבות ובני משפחותיהם ויחיו חיים חלוציים.

בין השנים 1937–1947 היה במגדל צדק מחנה עבודה ושמירה עם אופי של היאחזות צבאית. יצחק שדה ("הזקן"), לימים מפקדו הראשון של הפלמ"ח, הקים את הפו"ש (פלוגות השדה) וארגן במגדל צדק את פעילות הנוטרים. הנוטרים היו שוטרים יהודים שפעלו מטעם המשטרה הבריטית בתקופת המרד הערבי והגנו על יישובים, על מפעלים ועל דרכים, אך בפועל הם היו כפופים לארגון ה"הגנה". פעילותם של הנוטרים אפשרה לתעשיית האבן לפעול במגדל צדק וסייעה להגן על פתח תקוה ועל מעיינות הירקון הסמוכים.

בפרוץ מלחמת העצמאות הורע המצב הביטחוני באזור, והוחלט להפסיק את העבודה היהודית במפעלי מגדל צדק ולהסיג את כוח השמירה של לוחמי ההגנה. כוחות עיראקים השתלטו על שטחי המחצבות וכן על ראש העין הסמוכה, על תחנת הרכבת ועל מעיינות הירקון שמהם נשאבו מים לירושלים.

בליל ה-12 ביולי 1948 כבש גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני את מגדל צדק וראש העין במבצע "בתק".

בשנות ה-70 נזנחו המחצבות במקום והפכו לאתרי פסולת.

בשנת 1994 הוכרזה המצודה "גן לאומי". בשנת 2005 הורחב מתחם הגן, ומאז ועד היום נערכות בו עבודות שיקום נרחבות.

הצומח

חברת הצומח בגן משתייכת בעיקר לצומח הים תיכוני וניכרת בו גם השפעת האדם שנוכחותו המתמשכת היא גורם חשוב בעיצוב נוף הצומח במקום. בתהליך שיקום המחצבות פונתה הפסולת שהייתה בהן והן מולאו בשתי שכבות אדמה: שכבת מילוי ושכבת כיסוי. שכבת הכיסוי מורכבת מאדמה מקומית המכילה זרעים ופקעות של צמחייה טבעית, הנובטים עם בוא הגשמים ובאביב מתמלא הגן במרבדי פריחה צבעוניים.

בכל שטחי הגן ניתן למצוא מינים המזוהים עם נוכחות אדם כמו פיקוס התאנה, זית ודקל התמר. בטראסות החקלאיות הנטושות התפתחו מיני מטפסים כגון פרסיון גדול וזלזלת הקנוקנות. בבורות הסיד מופיעים סמר חד וטבק השייח ובשרידי החורבות ניתן למצוא חרדל לבן, סרפד כדורים, ברקן סורי וגדילן מצוי.

עבודות השיקום והפיתוח של האתר כללו נטיעות של עצי פרי וצמחי נוי רבים לאורך השבילים.

החי

בגן לאומי מגדל צדק קיים מגוון גדול של בעלי חיים כתוצאה מרצף השטחים הפתוחים בין הרי השומרון, נחל שילה ושטחי הגן. ניתן למצוא בגן מיני יונקים גדולים כמו צבוע מפוספס, תן זהוב,, שועל מצוי , וצבי ארצישראלי. הגן ממוקם על ציר נדידת עופות מרכזי ובמרחבי הגן חולפים מילוני  עופות נודדים בשנה וכן עופות דורסים כמו עקב חורף ובז מצוי, עופות מים המבקרים בבריכות החורף וציפורי שיר. בריכות החורף מאכלסות גם מיני דו חיים שונים ביניהם קרפדה ירוקה, אילנית מצויה וצפרדע נחלים וכן סרטנים ירודים וחרקי מים.